הגבלת כהונת ראשי ועדי עובדים ודמוקרטיה במקום העבודה

סיכום

כיום, אין מגבלה על מספר הכהונות או על משך הזמן שבו יכול אדם לכהן בתפקיד יושב ראש ארגון עובדים, לא במסגרת החוק, ולא במסגרת תקנוני ארגוני עובדים. ובמקרים רבים ראשי ועדים מכהנים בתפקידם שנים ארוכות מאוד, וכמעט שאינם מוחלפים בבחירות, אלא פורשים לגמלאות או שנאלצים להתפטר.

תחת תקנוני ארגוני העובדים היום, ראשי ארגוני עובדים מחזיקים חופש פעולה רחב ובמקרים רבים אינם נבחרים על ידי כלל העובדים אלא באמצעות מנגנוני ארגון העובדים שהם פועלים מטעמו. חלק גדול של ועדי העובדים, הנתונים תחת סמכות ההסתדרות, כפופים לכלליה, והיא יכולה למנות במקומו ועד מטעמה. יתר על אלה, החוק אינו מאפשר כיום לערער על יציגותו של ארגון עובדים על ידי העובדים ישירות, וועדים יכולים להתקיים עשרות שנים, גם אם מספר החברים בו אינו גבוה. תחת מצב עניינים זה, יש מקום לספק עד כמה ארגון העובדים היציג אכן מייצג את העובדים.

ראשי ועדים יכולים לכהן בתפקידם שנים ארוכות, ורבים מהם אכן מכהנים לאורך שנים, ומתחלפים רק עם היציאה לגמלאות. לא מקרה הוא שדווקא בועדים החזקים ביותר משך הכהונה הוא הממושך ביותר. ראשי ועדים אוחזים לעיתים בכח רב מאוד אל מול העובדים והממשלה, ולא תמיד כח זה פועל לטובתם של העובדים בכללם ולטובת האינטרס הציבורי.

המחקר מראה כי למועמד מכהן יש יתרון ברור על פני מועמדים חדשים. הגבלת כהונה יכולה להכניס מועמדים חדשים למערכת, ולחזק את התהליך הדמוקרטי. מועמדים חדשים וראויים יכולים להגביר את החדשנות, לייצג באופן נאמן יותר את העובדים, ולאפשר רענון שורות הכרחי בדמוקרטיה. מנגד, כהונה ארוכת שנים של נציג יחיד יכולה להוביל לקפאון, ואף לפגיעה בטוהר המידות. המחקר מראה כי פוליטיקאים נוטים לפעול לשימור עצמי, ויבחרו להימנע מפעולות שיסכנו את הסיכויים שלהם להיבחר מחדש, גם אם הפעולות הללו הן לטובת הבוחרים.

מעבר להגבלת כהונה של ראשי ארגוני העובדים, ישנה אפשרות מקובלת להגבלת כהונת הועד עצמו, ולהעמידו לבחירה מחודשת של העובדים. בישראל אפשרות זאת אינה עומדת בפני העובדים. הועד רשאי לחתום על הסכם קיבוצי ולקבל כספים מכל העובדים בארגון, גם אם בפועל אינו מייצג אלא חלק קטן בהם.

הגבלת כהונה של ראשי ארגוני עובדים, וכן העמדת הועד עצמו לבחירת העובדים, יכולים לחזק את הייצוגיות והתחרות בין ארגוני עובדים. ארגוני עובדים והעומדים בראשם מוטב שישימו לנגד עיניהם את האינטרס הישיר של העובדים. הגבלת כהונה יכולה לחזק את הפעילות לטובת האינטרס הכללי, להפחית את הסיכון לפעולות לשימור עצמי, ולהגביר את הרווחה הציבורית. כמו כן, במידה והעובדים אינם מרגישים כי הנציגות פועלת לטובתם, ראוי להעניק להם אפשרות יציאה מאותה יציגות, או להחליפה בנציגות אחרת.

 

ביבליוגרפיה

פדר א., שראל מ., וזיכרמן צ. (2016). ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה. פורום קהלת למחקרי מדיניות. אוחזר מתוך: https://goo.gl/YHVTCg

Ansolabehere, S., and Snyder, J. M. (2002), "The Incumbency Advantage in U.S. Elections: An Analysis of State and Federal Offices, 1942-2000," Elec tion Law Journal, 1, 315-338.

Canes-Wrone, Brandice, Herron, Michael C., Shotts, Kenneth W., 2001. Leadership and pandering: a theory of executive policymaking. Am. J. Polit. Sci. 45 (3), 532–550.

Carey, John M., Richard G. Niemi, and Lynda W. Powell (2000) Term Limits in the State Legislatures, Ann Arbor (MI): University of Michigan Press.

Cox, G. W., & Katz, J. N. (1996). Why did the incumbency advantage in US House elections grow?. American Journal of Political Science, 478-497.‏

Cox, G. W., and Morgenstern, S. (1993), "The Increasing Advantage of Incum bency in U.S. States," Legislative Studies Quarterly, 18, 495-51

Ely, Jeffrey C., Välimäki, Juuso, 2003. Bad reputation. Q. J. Econ. 118 (3), 785–814.

Gelman, A. and G. King, 1990, Estimating incumbency advantage without bias. America Journal of Political Science 34, 1142–1164.

Glazer, Amihai, Wattenberg, Martin, 1996. How will term limits affect legislative work? In: Grofman, Bernard (Ed.), Legislative Term Limits: Public Choice Perspectives. Kluwer Academic, Boston, Dordrecht and London.

King, G., and Gelman, A. (1991), "Systemic Consequences of Incumbency Ad vantage in U.S. House Elections," American Journal of Political Science, 35, 110-138.

Maskin, Eric, Tirole, Jean, 2004. The politician and the judge: accountability in government. Am. Econ. Rev. 94 (4), 1034–1054.

Morris, Stephen, 2001. Political correctness. J. Polit. Econ. 109 (2), 231–265.

Sherk J., 2012. “Unelected Unions: Why Workers Should Be Allowed to Choose Their Representatives”. Heritage Foundation: https://www.heritage.org/jobs-and-labor/report/unelected-unions-why-workers-should-be-allowed-choose-their-representatives

Smart, M., & Sturm, D. M. (2004). Term limits and electoral accountability.

Wilson J., 2012. “Job Tenure and Union Elections: Non-voting Union Membership in the Private Sector, 1964 to 2009,” Center for Union Facts,  http://www.unionfacts.com/downloads/Union_Tenure_Elections.pdf (accessed August 15, 2012).

[1] בג"צ 7029/95, הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' עמית – הסתדרות עובדים מכבי, 27.2.1997

[2] ע"פ אתר ארגון המורים: http://www.igm.org.il/home_page.aspx?page=igm_about&tm=1

[3] ע"פ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי 2011-2012, בקישור: http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h136.pdf

[4] https://goo.gl/nFQnQa

[5] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3273019,00.html

[6] https://www.themarker.com/career/1.2739371

[7] http://www.israelhayom.co.il/article/43639

[8] http://www.mynet.co.il/articles/1,7340,L-3667364,00.html

[9] https://www.themarker.com/wwwMobileSite/career/1.4606809

[10] http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2008/Pages/des4062.aspx

[11] ראה מכתב ההנהלה לעובדים בקישור: https://news.walla.co.il/item/3103291

[12] ראה דיון בועדת העבודה של הכנסת בתאריך 23 לבפרואר 2016, בנושא: מעמדם של עובדים ארעיים ופיטורי עובדים בחברת החשמל, אוחזר מאתר הכנסת בקישור: http://main.knesset.gov.il/Activity/Committees/Economics/Pages/CommitteeProtocols.aspx

[13] https://www.gov.uk/trade-union-recognition-employers/ballot-union-recognition

[14] עס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פ"ד לה(2000) 145

[15] לאחר חתימה על הסכם קיבוצי