דמי טיפול ארגוני-מקצועי

ריקי ממן | מרץ 2018

תקציר

בישראל, שליש מהעובדים מספיקים על מנת להפוך ארגון עובדים למייצג הבלעדי של כלל העובדים. מרגע שארגון עובדים הופך לארגון יציג, הוא מוסמך לכפות את כל העובדים, גם אלה שאינם חברים בו, לתשלום "דמי טיפול ארגוני" בגובה 0.8% משכרם. ההסתדרות היא ארגון העובדים הגדול בישראל, והנהנה העיקרי ממדיניות זאת, המביאה לה, ככל הנראה, מאות מיליוני שקלים בשנה. עם זאת, ההסתדרות אינה מחויבת בשקיפות תקציבית בשל מעמדה כאגודה עות'מאנית, ואין פיקוח על הנעשה בכספים אלה הנלקחים בכפייה מעובדים רבים, וביניהם העובדים החלשים במשק.

תשלום כפוי של דמי טיפול מייצר תמריץ גדול לארגוני עובדים לאגד מספרים גדולים של עובדים, אך נותן תמריץ קטן מאוד להעניק להם ייצוג הולם. המערכת המשפטית בישראל מעניקה הגנות רבות לארגוני העובדים. ככלל, העובדים במקום עבודה מאורגן, גם החברים וגם שאינם חברים בארגון, הם לקוחות שבויים של ארגון העובדים, ונאלצים לשלם לו חודשית בין אם הוא מעניק להם שירות ובין אם לא. העדר התחרות בין ארגוני עובדים, בשל מרכזיותה של ההסתדרות וארגוני העובדים הותיקים, גוררת דמי חבר ודמי טיפול גבוהים (ביחס לארגוני עובדים אחרים בישראל), שירות לקוי ומענה חלקי בלבד לעובדים. לעובדים אין אפשרות חוקית לבטל את היציגות של ארגון העובדים ולחזור למצב של חוזים אישיים. תחת כל אלה, תשלום כפוי של דמי טיפול ראוי לבחינה מחודשת ורפורמה מהותית.

כפיית תשלום דמי הטיפול נשענת על עקרונות שהצדק בהם מוטל בספק, ובמקומות רבים בעולם נאסרה. ההנחה כי תמיד ארגון העובדים מיטיב עם כלל העובדים, ועל כן עליהם לשלם על ההתארגנות, הוכחה כשגויה, ועובדים רבים מביעים התנגדות אקטיבית להתארגנות, ובמיוחד במסגרת ההסתדרות. יתרה מכך, כיוון שפעילותם של ארגוני עובדים שנויה במחלוקת פוליטית גדולה, כפיית עובדים לשלם עבור פעילות פוליטית שאינם מזדהים איתה, היא פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה. משום כך נאסר תשלום כפוי של דמי טיפול במקומות רבים בעולם כמו בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה ואחרות, ובמקומות אחרים הוגבל השימוש בו לצרכי המשא ומתן הקיבוצי בלבד, כמו בארצות הברית.

יש מקום לתהות אם ממקומה של המדינה לפעול באופן אקטיבי לחיזוק מעמדם והכנסותיהם של ארגוני העובדים. תפקידה של הממשלה לדאוג לאינטרס הציבורי בכללותו מתנגש במידה רבה מול האינטרס של ארגוני העובדים, הדואגים לקבוצת עובדים מסוימת. כיום, עובדי ממשלה מאורגנים זוכים לתנאים עודפים ממקביליהם במגזר הפרטי. אם בעבר תפקידם של ארגוני העובדים היה להגן על עובדים חלשים מול מעסיקים חזקים, הרי שהיום הם מסייעים בעיקר לשימור זכויות יתר של העובדים החזקים ביותר, על חשבון יתר הציבור. הגנה מיוחדת שמעניקה המדינה לארגוני עובדים בדמות כפיית תשלום דמי טיפול היא מנוגדת לאינטרס הציבורי, וראוי שתיבחן מחדש.